סט אמוראים של הרב זאב פרנק

על "אבי ורבא", על "רב ושמואל" ועל "רבי יוחנן וריש-לקיש"

אביי ורבא מגדולי ה"אמוראים" שהנהיגו את העולם היהודי הבבלי לפני כ-1500 שנה וחלקו בין במאות מחלוקות. אביי גדל בעוני וביתמות מלידה בבית דודו רבה בר נחמני שהיה עני מרוד. ולעומתו רבא גדל בבית עשיר בעיר הגדולה "מחוזא", והיה עשיר מופלג בעצמו. היה מקורב ל"חלונות הגבוהים" בבית המלוכה של "שבור-מלכא" וכן מלך פרס. האם זה מקריכל מחלוקותיהם, אביי תמיד לטובת הצד "החלש", העבד, השפחה, הלווה, השוכר, היתום, ורבא בדיוק להפך... תמיד לטובת הצד "החזק", האדון, המלווה, המשכיר ובעל ההון?

הספר המונח לפניכם טוען בעל וגם מוכיח - שאביי היה גישה "סוציאליסטית", דגל בדאגה לחלשים מחבר, וותרן בענייני רכוש, "אדמו"ר חסידי" מיסטיקן המתחבר בקלות לניסים ומופתים שמעל לטבע, איש המתייחס למציאות "בשטח"... להתעסק בתיאוריות אבסטרקטיות.

רבא לעומת-זאת היה בעל גישה "קפיטליסטית", קנאי רכשו ובעל דאגה לבעלי ההון, ראש ישיבה "ליטאי", רציונאליסט שדגל במוח וסברא והזדקק למיסטיקה רק כשלא היו הסברים אחרים, ותיאורטיקן שבכוח סברוותיו הפך תיאוריה למציאות. זה נבדק בעזרת סקירה כללית ופרטנית של מחלוקות ואגדות אביי ורבא בתלמוד הבבלי.

עבודת המחקר המתועדת כאן זכתה בפרס עמינוח לשנת תשע"ג ולהלן מדבריהם של חברי ועדת פרס עמינוח: "הרב זאב פרנק בדק את מחלוקותיהם של אביי ורבא בירר בכל מחלוקת מה יסוד סברתם וכו' כאשר שניתח את 427 המחלוקות מצא כי אכן יש. מאפיינים קבועים בשיטתו של כל אחד מהם. יש כאן חידוש רב! נעשה כאן עבודת מחקר גדולה וראויה! על כל אלה מצאנו להעניק לרב זאב פרנק את פרס עמינוח לשנת תשע"ג ועל זה באנו על החתום: פרופ' נוח עמינוח יו"ר. ד"ר יעל לוין. ד"ר יוסי שרביט."

מתוך דבריו של העיתונאי והשדרן חיים זיסוביץ' בטקס הענקת פרס עמינוח לרב זאב פרנק:

"העיקר ביצירתו של הרב זאב פרנק טמון בְּהַצָפָהּ על פני השטח של שאלה חשובה ורגישה מאין כמוה, השאלה האם זה לגיטימי - מבחינתנו כאנשי אמונה תורה ומצוות - לתלות "דרכים" בלימוד, ופסקי הלכה של גדולי האמוראים בעבור. חיים אישיות?

והרב זאב פרנק בספרו מכריח אותנו להתמודד עם השאלה הנכבדה הזאת מסיבה פשוטה מאוד: הוא מציג בפנינו את העובדים, מדבר על עובדות שהמחבר גילה לראשונה, זה למרות שיהודים לומדים גמרא והוויות דאבי ורבא מאות רבות של עובדים, ועל העובדות הנחשפות אין ויכוח, וגם אי-אפשר להתווכח"! הרב יואל קטן עיתון בשבע: "עבודה מעניינת וחשובה. חוכמה ומלאכה כאחד"!

על "רב ושמואל"

רב ושמואל שניים מגדולי האמוראים, מנהיגי גולת בבל היהודית לפני כ-1500 שנה. דבריהם נלמדים רבות בפקולטות לתלמוד, בשיעורי הדף היומי בכל רחבי העולם וכמובן בישיבות ובבתי המדרש.

אבל מה אנחנו באמת יודעים על אישיותם השונה ועל הגישות השונות בהלכות והליכות? אנחנו יכולים ללמוד על אישיותם מתוך סקירה של כל האגדות על המפוזרות שלהם בתלמוד הבבלי והירושלמי ומתוך 372 ומהחלוקות שלהם המציפות את דפי הגמרא?

כל מחלוקת, אגדה, מימרה, וכדומה מכילה פיסת אינפורמציה ישירה או מרומזת על טיבם וטבעם, אך תמונה מלאה מתקבלת רק בהצטרף כל אותן פיסות מידע לכדי תַּצְרֵף (פאזל) אחד.

הספר המונח לפניכם מגיע תַּצְרֵף של כל מה שעולה מכלל החלוקות והאגדות, ועושה לדמויות האגדות הנעלות רב ושמואל "האנשה", בהעניקו להם אופי אנושי על חולשותיו ומעלותיו.

הספר המונח לפניכם טוען - וגם מוכיח - שרב היה פרגמטי-פרקטי, איש הלכה קשוח ונטול רגש, תקיף, ובעל השקפה לאומית-בדלנית, ושמואל - לעומת זאת - היה פורמליסט שמקדש את הסמלים, את הכללים, ואת המילה הכתובה, איש אמוציונאלי מלא רגש הפועל. מתוך חמלה, סבלני וסובלני באופיו, בעל השקפה קוסמופוליטית שאינה פוסלת הכרות קרובה עם גויים, ופטריארכלי ביחסו לנשים.

"רב ושמואל" הוא הספר השני של הרב זאב פרנק בסדרה העוסקת באפיונם של אמוראי בבל הידועים, והוא רואה אור לאחר שהספר הראשון בסדרה "אביי ורבא" זכה בפרס עמי נוח לשנת תשע"ג.

על "רבי יוחנן וריש-לקיש"

רבי יוחנן וריש לקיש, שתי דמויות אפופות הוד קדומים, שסי המוחות יצרו את החברות המפורסמות ביותר בארץ ישראל של ימי התלמוד, החברות נפיקה 355 מחלוקות - חלקן סוערות ביותר - שהאחרונה הייתה הסתיימה בלא פחות ממוות של שניהם. (ראו עמוד 457 בפרק "אגדות רבי יוחנן וריש-לקיש" בתוך הספר).

יחד עם היותם לחברותא, הם היו גם גיסים (ריש-לקיש נישא לאחותו של רבי יוחנן) עובדה שהוסיפה כנראה "דלק" משפחתית למרקם היחסים הסוערים ביניהם גם בלאו הכי.

רבי יוחנן שנא את בבל ואת הבלים. נכון! זה לא כתוב בפירוש בשום מקום, אבל זה משתקף מבעד לעשרות מחלוקות, אגדות ומימרות המפוזרות ב"ים-התלמוד".

ריש-לקיש היה איש "צבעוני" עז, (שהיה יכולה לפעמים להשתלט על כרסו הענקית מעל רצפת בית המדרש ולצווח את דעתו בסוגיה הנידונה) וצבעוניות זו באה לידי ביטוי בבירור מבעד לעשרות מחלוקות, אגדות ומימרות.

לרבי יוחנן היה "חולשה" לבגדים והוא הוא זה שקבע: "כל תלמיד חכם היה רב על בגדו חייב מיתה"! ויחסו מיוחדים לבגדים גם-משתקף שוב ושוב ועוד מחלוקות אגדות ומימרות.

כאן תקראו ותלמדו על רבי יוחנן וריש-לקיש גם את שלא נודע עליהם עד עתה ואפילו אם אתם נמנים על חובשי ספסלי בית המדרש.

"רבי יוחנן וריש-לקיש" הוא הספר השלישי בסדרה של הרב פרנק העוסקת באפיונם של אמוראי בבל וארץ-ישראל.